יש לנו נטייה למצוא דופי בחוץ באחר, בדרך כלל מתעורר בעקבות הדופי הפנימי שאנחנו מאמינים שקיים בתוכנו, זה נוגע בפצע וגם הזדמנות נפלאה לעבוד פנימה, מחשבות מסוימות אוחזות בנו, או אולי אנו אוחזים בהן והן בתמורה נותנות לנו סוג של ביטחון מזויף, נוצרת הזדהות עם התוכן של המחשבה כאילו יש בה ממשות, המחשבה הקולחת כבר איננה קולחת ואנו משותקים מבלי משים בעתיד, בעבר, בכאב או בתענוג.
אתה מתרץ באלף סיבות למה אלו פני הדברים, במקום לגעת באמת ותוך כדי כך מתרחק מהמקור מהשורש שצמח אצלך בלב, מאבד שליטה ויוצא מכלל פעולה נכונה, מי ששולט בך עכשיו אלו הפחדים או בעצם הניסיון שלנו להתגונן מפניהם, החרדות, הכעסים, השנאה כמו בור ריק וחור שחור השואב אותך שוב ושוב פנימה וככול שהמאמץ שלך להתרחק עולה כך גם כוחה של המשיכה עולה.
"האדם הקטן" שצורח לי מהכתף ליד האוזן (אגו), כמו תהום בלתי ניתנת למעבר, גם התהום הדמיונית הנמצאת אצלנו בראש קשורה לחוויית חיים ולאמונות הישנות שלנו על עצמנו, הפרשנות הסמויה שלנו על המציאות האחת, יוצרת את המחשבות כולן, הן כלי השליטה שלנו, ניסיון כושל מראש להימנע מהמפגש עם הכאב של הרגש ובסופו של דבר מאלצות מעצם קיומן לפגוש את אותם תכנים כואבים שנאספו עם השנים.
זהו מעגל סגור אלא עם נבין שמחשבה היא רק מחשבה, טוב לבוא איתה במגע לרגע ולהמשיך הלאה, גם אם היא לכאורה שלילית בחוויה, מחשבה יוצרת חוויה, המחשבה רצה על הרצף הזמן, היא לא אמורה להישאר כאן לאורך זמן, כשהמחשבה קשה לנו או נעימה לנו אנחנו אוחזים בה וברגש שמתעורר בעקבותיה ויוצרים קושי, המחשבה והרגש שעולה בעקבותיה מאמת אותך עם מי שאתה, אם תתקשה לקבל את עצמך כפי שאתה, המחשבה תתקע ותישאר, המחשבה מפגישה אותך עם מי שאתה והיא בעצם רק שלך, יציר העולם הפנימי שלך.
הקושי לקבל במחשבה את המציאות המשתנה כפי שהיא והקושי לקבל את ההבנה שלא ניתן לקבל תחושה של יציבות בקרקע המציאות, יכולה ליצור תחושה של איבוד השפיות זמנית, קרקע המציאות משתנה תדיר, אני עומל וטורח כל היום על הפאזל לשים את כל החלקים במקום ומספיק שרק חלק אחד לא מתאים וכבר התמונה הכללית לא כשהייתה ואני בבעיה.
המציאות אינה דבר יציב כפי שנוח ובטוח לנו לחשוב, היא משתנה כמו נהר זורם ולא רק אנחנו משפיעים עליה, אנחנו חלק ממנה, המציאות זורמת כמו המחשבות אצלנו בראש, כשנרפה משני זרמים אלו, המזינים ללא הרף אחד את השני ונלמד לצוף עליהם ולנווט ללא מאמץ, תוך קבלת ההשתנות הבלתי פוסקת וללא הניסיון לאחוז בדבר, נוכל להתחיל להתבונן במחשבות שלנו ואף לטהר אותן כמו גשם של מים זכים היורד מלמעלה וממלא את הנהר.
שמואל בן איש מנהל ומטפל ב\"דרך האור\" מרכז לרפואה משלימה, סדנאות להתפתחות אישית וצמיחה רוחנית, טיפולים אנרגטיים, קבלת מסרים והדרכה רוחנית.
